מה אפשר לעשות בקליפת מנדרינה

קליפת המנדרינה (בסינית – Chen Pi) משמשת כבר אלפי שנה כצמח מרפא סיני. הסינים מקלפים את הקליפה ומייבשים אותה במשך כשנה לפני שמשתמשים בה לריפוי בעיות שונות.

מקור המנדרינה בסין, ולכן היא נקראת בשם זה. המנדרינה שייכת למשפחת הפיגמיים ולסוג הדרים. למין המנדרינה שייכים זנים שונים, ביניהם הקלמנטינה. לארץ, הקלמנטינה הגיעה בסוף המאה ה – 19, על מנת להחיות את החקלאות העברית.

לקליפת המנדרינה ישנן מספר תכונות. היא חריפה, מרה וארומאטית. בנוסף, היא מחממת ומשפיעה על האיברים: ריאות, טחול וקיבה. המינון היומי המומלץ הוא 3-9 גרם ביום (המינון מתייחס לצמח הגולמי ולא לצורת אבקה מרוכזת או לכדורים).
קליפת המנדרינה יעילה לבעיות רבות, כגון: נפיחות ותחושת מלאות בבטן, גיהוקים, שיהוקים, בחילות, הקאות, חוסר תאבון, תחושת מחנק בחזה, שיעול ליחתי עם כיח לבן, עייפות וצואה רכה. היא מייבשת ולכן אינה מתאימה לשיעול יבש או ללקיחה לאורך זמן. הפעילות שלה הינה מתונה ולכן חשוב לתת אותה במצבים קלים. במצבים קשים יותר, יש לשלבה עם צמחים אחרים.

לעומת קליפת המנדרינה, אשר מייבשת את הליחה, הפרי עצמו מייצר ליחה ויכול להחמיר שיעול.

לקליפת המנדרינה ישנם שני צדדים: האחד כתום והשני לבן. לרוב, משתמשים בשני הצדדים, אך במקרים מסוימים בוחרים להשתמש בצד הכתום (Ju Hong), אשר מייבש יותר.

ניתן לייבש את הקליפות בתנור, על חום נמוך (50 מעלות) במשך כשעתיים. יש לאחסנן במקום מוצל, יבש וקריר (ניתן לאחסן גם במקרר). המלצתי היא להשתמש בהן כחליטה (לשים 1-2 גרם בכוס מים רותחים) ולשתות לאחר ארוחה כבדה. הקליפות יעזרו בעיכול המזון וימנעו את תחושת המלאות והעייפות שלאחר האוכל. חשוב לא להפריז בשימוש ולא לשתות אותן במצבי חום (כמו במצבי מחלה, גיל המעבר או תחושות חום אחרות בגוף).

יש לשים לב, כי משתמשים בקליפות של מנדרינה בשלה ולא מנדרינה בוסר. בנוסף, חשוב להשתמש בקליפות של מנדרינת טנג'רין ולא בקליפות של קלמנטינה.